Deprecated: Function wpcf7_add_shortcode is deprecated since Contact Form 7 version 4.6! Use wpcf7_add_form_tag instead. in /home/hermetic/public_html/urania.org.il/wp-content/plugins/contact-form-7/includes/functions.php on line 526
יופיטר מורה רוחני / מגי אדם | אוראניה אסטרולוגיה

אנחנו מאד אוהבים לחשוב על יופיטר הטוב כמי שמביא מזל והצלחה, התרחבות, שפע. כמי שמגשים את חלומותינו, פותח לנו הזדמנויות, פותח את הלב… וזה נכון. יופיטר המיטיב הגדול, תמצית קשת, חלקו בדגים ונעלה בסרטן, הוא באמת רב חסד ומביא אור ותקווה לחיינו. מעברי יופיטר על שמש או אופק פותחים דלת ומגשימים חלומות, מעברים שלו על ירח מרחיבים את לבנו, מאפשרים היריון ולידה ועוד דברים טובים ונעימים כאלו, מעברים שלו על ונוס מעודדים רומן יפה, שלא לדבר על מתנות….

אבל כל אלה הם נספחים למטרתו העמוקה והאמיתית של יופיטר. יופיטר הוא בראש וראשונה מורה, מורה לא פחות רציני מאשר שבתאי או כירון. יופיטר בא לפתוח אותנו לאמונה, לחזק בנו את האמונה. בא ללמד אותנו שיש בחיים יותר, שיש בנו יותר. שיש בעולם סדר וחוקיות לפיהם עלינו לחיות. יופיטר בא ללמד אותנו את חוקי הנצח, ללמד אותנו מהי אמת ומהו מוסר. מלמד אותנו להבדיל אינטואיטיבית בין טוב ורע, מפתח בנו חוש טבעי המזהה את הטוב מפני הרע.

וכן, דרכו של יופיטר היא נעימה ומושכת ותלמודו החשוב כל כך – נעשה בנחת ובמאור פנים וכאילו כלום. יופיטר אינו מזעיף פניו ומצופף גבותיו כמו סאטורן, ואין הוא מצֵר שפתיו ותוקע בנו עיניים חודרות ובוחנות כמו כירון. פניו הרחבות של יופיטר הן סבלניות ורבות חסד, עיניו מאירות ומחייכות תמיד ועל לשונו משלים קסומים ואגדות מרנינות.

אבל –

מטרתו של יופיטר רצינית וחיונית לא פחות משני האחרים. בסיפורים והמשלים של יופיטר מסתתרים מסרים עמוקים הנספגים בנו ופותחים אותנו לראות את העולם אחרת. לראות את עצמנו אחרת. המסעות שהוא מזמין אותנו לערוך מתראים כאילו מטרתם היא כייף וחופש, אבל מטרתם האמיתית היא לפתוח בפנינו אפשרויות נוספות, להוציא אותנו מעולמנו הקטן, אישיותנו הקטנה וצרכינו האינסופיים, ולפתוח אותנו אל הגדול.

יופיטר בא ומספר לנו כי חיינו אינם מקריים, כי יש תוכנית הנחבאת מאחורי הדברים וכל מה שקורה, קורה נכון, יש בו כוונה ומשמעות ומשהו להבין. יופיטר הוא אמן הסמליות, רואה בכל אירוע קטן איתות ומסר מן הקוסמוס. פגשת צב – התרכז, הַאֵט את הקצב. פגשת לטאה, אתה צריך לחלום או למדוט. נשבר הפנס באוטו – יש משהו שאתה צריך לראות ואינך רואה… יופיטר פותח את עינינו ואוזנינו למסרים המשודרים סביבנו כל העת, רואה הכְוָונה עליונה וסמליות עמוקה בכל דבר. פתוח לחיים, פתוח לרוח, פתוח לטבע, וחווה את אלוהים בכל.

יופיטר מציע לנו לחיות בחופשיות, קלים ומשוחררים מקשרים מגבילים, פּחדים, חובות, דאגות, תוכניות לעתיד, חפצים, עניינים. מראה לנו איך להיות חיוביים, פתוחים אל כל מה שבא. מספר לנו כי לא ההצלחה עיקר אלא השמחה עיקר. שאיננו צריכים להצליח בחיים על מנת להיות מאושרים אלא ליהנות מעצם היותנו חיים. כי הכל בעצם פשוט כל כך, אם רק נדע להיות בעצמנו פשוטים.

יופיטר מציע לנו להיפתח לחוכמה דרך חוויה אישית. פותח את אוזנינו לסימפוניית הטבע ומאפשר לנו לחוות אותה ישירות, מבלי הצורך לנתח, להגדיר, לבחון, להסביר כל כך הרבה. יופיטר הוא מורה, מורה טוב, בא בטוב. הוא המורה הראשון בין השלושה, הראשון החושׂף אותנו לתורות נעלות שימיהן כימי החלד. יופיטר מנסה לספר לנו שיש בעולמנו הרבה יותר מן הנראה לעין. מלמד אותנו כי מטרת חיינו איננה הישרדות וקיום בטוח – מטרת חיינו היא התפתחות אישית ומלֵאות פנימית.

יופיטר קשור בצורה חזקה בצורך אשר בכל אחד ואחת מאיתנו למצוא משמעות נעלה יותר לקיומו האישי. לא משמעות המתבטאת דווקא במקצוע, רומן, מעמד חברתי, כוכב נולד… המשמעות אליה מתכוון יופיטר קשורה בתכלית פנימית המאפשרת לנו חיבור לעצם החיים. מלאות הנובעת מעצם החיים. יופיטר אומר שהאמת היא פשוטה – אתה חי, זה מספיק. החיים עצמם הם המקור הראשון והיחיד לסיפוק ולאושר. אם נוכל להיות בכאן ועכשיו, ולו אך לרגע, לא צריך יותר. יופיטר מלמד אותנו איך לשכוח את כל מה שידענו ולפגוש מחדש את החיים, שהם בתוכנו ממילא. לא לחפש איכות חיים או נוחות בחיים, כי אם את מעיין החיים עצמו. מראה לנו איך לחוות נועם, אושר, חיוך פנימי, בלי קשר למה שקורה או לא קורה לנו.

יופיטר מאפשר לנו לחוות את החיים באופן ישיר. אחרי שחווית – הבנת. אם חווית אהבה, אתה יודע מהי. אם חווית יופי, אתה יודע מהו. ואם חווית אלוהים – אתה כבר יודע. אינך צריך להבין את שבעת הרקיעים כדי להכיר את אלוהים. עצור מחשבותיך, נשום את האויר הצלול, ואתה שם…

יופיטר הוא מורה רוחני. פותח אותנו לרוחניות. פילוסופיית החיים המנחה אותנו, זו המעניקה משמעות רוחנית לחיינו – מסומלת בקונסטלציה המשותפת של יופיטר, קשת ובית 9. ככל שאנו מקושרים יותר ליופיטר, כך מתגבר בנו הצורך בפילוסופיה ובחוכמה, מתגבר הצורך להעלות את מפלס הידע שלנו על העולם כולו ועל משמעות קיומנו בתוכו.

הנה כך, בהיבט החיובי, יופיטר מסמל את האדם הדבֵק באמונתו ומניח לאחרים לחיות באמונתם, מתפלל תפילותיו וקורא בספריו ומתמלא ממעיין התבונה והחסד. החכם היופיטרי הוא סבלן, סלחן ונינוח, ליבו מלא והוא מקרין מטוּבו אל סביבותיו.

אלא שכמו תמיד באסטרולוגיה, אין בה אף פעם טוב ורע נתונים מראש. אין שום אנרגיה של אף כוכב או מזל שהיא תמיד חיובית או תמיד שלילית, אלא היא תמיד נייטרלית. אנחנו בני-האדם – אנחנו אלה שמתרגמים אותה לטוב או לרע, נעים לנו לא נעים לנו. ואנחנו ענייננו הוא להוציא מכל כוכב ומזל וכל איבר במפה שלנו את ההשפעה החיובית או השלילית שבהם.

יופיטר אינו שונה. לא רק בעניינים של מזל והצלחה, היכולים בקלות להפוך להגזמה, הבטחות שווא מנופחות והפסדים שהם גדולים כמו שהרווחים גדולים… לא רק התקווה והאופטימיות שבו, היכולים להפוך לצורך כרוני להמר ולזכות ברגע אחד בעושר נטול מאמץ, וגם לא זה שהוא מעורר צורך לדפוק ראש ולמלא את עצמי באלכוהול על מנת להרגיש טוב ושמח. ואפילו לא השאננות שלו, אשר עלולה לגרום לנו שלא להשתדל ולא להשקיע בנושאי הבית והמזל בהם הוא נמצא. לא רק אלה. גם בנושא החשוב הזה של אמונה עלול להיראות תרגום שלילי של יופיטר.

האמונה היופיטרית, כמו שהיא מטבעה חופשייה ורחבת אופק, כך תוכל להפוך היא עצמה להגבלה הגדולה ביותר, ותרחיק את האדם מהאפשרות ליהנות ממנה או לשמוח בה. המאמין היופיטרי הצַר יהפוך לצדקן המתווכח בוקר וערב, מנסה להוכיח לכולם כי אמונתו היא היחידה הנכונה ואין בלתה. יהפוך למטיף בשער וינקוט גישה מיסיונרית מתישה, התפלספות מייגעת ורעיונות המלאים באיומים או פיתויים והבטחות לעולם הבא.

ולעיתים יבטא רעיונות שהם שיקוף-של-שיקוף-של-שיקוף של משהו שהיה פעם אמת צרופה, ועתה לא נותרה ממנו אלא צורת פולחן.

תכונה זו של מיסיונריות נובעת מהרעיון הבסיסי של יופיטר, האומר כי האמת היא אחת. אם היא אחת, היא חייבת להיות זו שלי…אני הבנתי, אני ראיתי, אני יודע… וכך האדם נאחז בגירסה חיצונית או פולחנית של תורתו, בעודו נלחם בלהט בגירסאות השונות ממנה. אינו מאפשר לעצמו לראות את הלוּז השָׁווה שבכל האמונות כולן, וסותם את הגולל על עיקרו של יופיטר.

כך הופכת "דעת" ל"דת", באין בה העין הרואה, באין בה חיים יותר.

ביטוי לא מוצלח זה של יופיטר – בחירה של האדם הוא, פועל יוצא מרמת ההתפתחות הרוחנית שלו. כל אחד מאיתנו יכול לקחת את היופיטר שלו, לשקלל אותו עם מה שצריך לשקלל, ולהפוך את אמונתו לנֵר המאיר את חייו מבלי להחשיך את חייו של האחר. לראות את הגרעין השווה ממנו נובעות האמונות והתורות כולן, לראות את האמת השווה שבכולן, ולא להיתפס לצורת פולחן כזו או אחרת. לראות את אלוהים בטבע כמו בספר או בבית שנבנה לכבודו. לחייך אל ההרים הרחוקים ולהתפעל ממפלים שוצפים, לחבק עצים, לראות את הצפורים כמחשבותיו המרחפות של אלוהים ולהיות כולו באמונתו, בלי הסברים, דרישות, הוכחות…

יופיטר בא ומזמין אותנו לטייל בעולמו ללא תוכנית ולוח זמנים, לעשות את עבודתנו נאמנה מבלי להתנות אותה בתוצאות ורווחים, ללמוד מה שאנחנו צריכים ללמוד בלי לחץ, הישגיות, תארים וציונים… לקבל בחיוביות את הבלתי צפוי. לאפשר לעצמנו לפגוש אנשים אותנטיים ולא מתוחכמים, להצטרף אליהם ולהיות לזמן מה חלק מהם, מבלי לחשוב על המחר.

יופיטר מזמין אותנו להיפתח. להוריד מעצמנו עוד תפיסה ועוד הרגל, עוד חסימה ועוד הגבלה, ולחזור ולהתחבר עם השמש הפנימית, עם התמימות והפשטות, עם אושר בלתי מותנה. יופיטר, מורה רוחני המלא בחן וחסד הוא המתנה הגדולה של המפה, וענייננו הוא מה נעשה בה וכמה חוכמה, אושר ואמון נפיק ממנה.

 

מגי אדם