Deprecated: Function wpcf7_add_shortcode is deprecated since Contact Form 7 version 4.6! Use wpcf7_add_form_tag instead. in /home/hermetic/public_html/urania.org.il/wp-content/plugins/contact-form-7/includes/functions.php on line 526
הטרנספורמציה של השמש / מעין מדזיני | אוראניה אסטרולוגיה

השמש במפה אסטרולוגית מייצגת את המהות לנו, את המרכז שלנו, את מי שאנחנו, אבל האם ידעתם עד כמה הפרשנות של השמש האסטרולוגית כפי שאנו לומדים אותה כיום היא פרשנות מודרנית של המאה ה-20? עד המאה הזו, הפרשנות לשמש במפה האסטרולוגית הייתה שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים, ואולי סקירת השינויים במעמדה של השמש יכולים לספר לנו משהו על השינוי בתודעה האנושית הכללית, ובתפיסה שלנו את עצמנו?

כיום כשמלמדים אסטרולוגיה, המילים שמתארות את השמש הן: אגו, רצון, אבא, מעמד, חיוניות, בריאות, זהות, אינדיבידואליות, מוטיבציה, הגשמה. שימו לב שחלק גדול מהמילים האלו בכלל לא היו קיימות לפני כ-120 שנים. המילים המתארות את השמש שהגיעו אלינו מהאסטרולוגיה העתיקה הן רק שלוש: אבא, בריאות פיזית, ומעמד.

השמש באסטרולוגיה ההלניסטית

הנה מחקר קצר על מעמדה של השמש, או של הזהות באסטרולוגיה ההלניסטית:

אנחנו מתחילים מהתיאור של השמש והירח ומגלים שיש להם מעמד זהה: השמש שולטת ביום, הירח בלילה. כשחוקרים לתוך הטקסטים מתחוור שלירח יש יותר השפעה על תכונות אופי, בריאות ומצב כללי, לאופק (ולשליטו) יש יותר שליטה על מה קורה לך בחיים, והצירוף של שמש, ירח ואופק נותן לנו את נקודת המזל, שהיא הקובעת העיקרית בנושאי הצלחה ומעמד.

האסטרולוגיה של הימים ההם הדגישה גם את הצד הזכרי של השמש, בניגוד לצד הנקבי של הירח. הדואליות של אקטיבי-פסיבי, או זכר-נקבה היוותה חלק חשוב מתפיסת העולם ועד היום השמש מייצגת את הצד הזכרי והפעיל. זה המקום לציין שרק בעברית מדברים על השמש בלשון נקבה ובכל השפות האחרות השמש הוא הייצוג הזכרי החזק והשולט.

על פי אסטרולוגיה ההלניסטית גורלך היה נקבע על פי שליטי הבתים, הפלנטות, ועד כמה הן חזקות או חלשות במיקומם, כך שאם הן חזקות, גורלך שפר עליך, ואם לא, אז לא. השמש בכל ההסברים היא מהותית להבנה האם פלנטה חזקה או חלשה: פלנטה שזורחת לפני השמש (מזרחית לשמש, או כוכב בוקר) נחשבת לחזקה יותר מפלנטה שממוקמת כרגע מערבית לשמש (כוכב ערב). יותר חשוב אף מזה היא ההבחנה שפלנטה שצמודה לשמש, צמודה כך שלא ניתן לראות אותה בעין, שזה בערך 8-12 מעלות לשני הכיוונים, נחשבת ל"שרופה בקרני השמש" (Combust) ולכן מאבדת מכוחה.

כך כותב האסטרולוג תלמי מהמאה השנייה לספירה בספרו, טטרביבלוס:

" כך שלמרות שהשפעת השמש מנצחת במאפייני סדר הדברים, שאר הגרמים השמימיים מסייעים או מתנגדים לו בפרטים שונים…"

ועוד:

" הכוח המשפיע של טבעה המהותי של השמש הוא לחמם ובמידה מסויימת גם לייבש. במקרה של השמש, יותר מכל גרם שמים אחר, קל יותר להבחין בכך, עם הגודל ועם שינויי העונות המובנים מאליהם, כי ככל שהיא מתקרבת לזניט, כך היא משפיעה עלינו יותר בדרך זו."

ובהמשך הספר כשהוא מלמד אותנו איך לקרוא את גורל האדם במפות לידה, היחס אל השמש הוא קודם כל כמתארת את האב: בעיקר את המעמד שיש לו או אין לו. תלמי גם מרחיב על השמש במפה של אשה כמייצגת גם את אביה וגם את בעלה. תלמי גם מוסיף ואומר שיש לשמש מקום גם בקביעת ה"פעולה" של האדם, אבל ביחד עם שליט רום השמים. מצבה של השמש ושל השליט שלה גם חשוב להבנת מצבו הבריאותי של האדם.

כאן זה המקום לעצור ולהבהיר שבתקופה ההיא הזהות האישית אכן נקבעה לפי האב. המשפחה אליה נולדו, בין אם מעמד של עבדים או של אדונים, קבעה במידה מרובה את מסלול החיים, את האפשרויות העומדות בפני כל אחד במונחים של עיסוק, או יצירת שם לעצמם. כמו היום, רק מעטים הצליחו לצאת ממה שנקרא ה"גורל המשפחתי", ומכאן שהשמש המתארת את המעמד של האב, אכן נותנת אינדיקציה לזהות האישית.

בסה"כ באסטרולוגיה ההלניסטית היחס לשמש בעיקרו הוא ככזה שעוזר או מפריע לפלנטות האחרות, בד"כ מפריע. ישנה חשיבות למצבם של שליטי השמש, ויש יחס אל השמש כאל שליטת מזל אריה.

אצל דורותיאוס הצידוני מהמאה הראשונה לספירה, אנחנו מוצאים את הקביעה הבאה:

"אני אומר לכם שכל מה שנקבע או מרומז מגיע משליטי המשולשים, וכל מה שיש בו סבל ומכאוב שפוגעים בכל האנשים שבעולם, שליטי המשולשים הם אלו שמחליטים זאת."

כך שגם אצל דורותיאוס השמש היוותה בעיקר כמכשיר לבחינת חוזקם או חולשתם של הפלנטות האחרות ועד כמה הן שליטות מוצלחות או לא. גם אצלו השמש מתארת האב, את הבעל ואת המעמד. אין יחס מיוחד לשמש במזלות, אין תיאורי אופי, יש גורל שנקבע על פי השליטים של המשולש בו נמצאת השמש.

ועדיין אצל האסטרולוג וטיוס ולנס מהמאה השנייה, אנחנו כבר מקבלים תיאור קצת יותר נרחב של השמש:

"במפת הלידה, השמש הרואה הכל, האש של הטבע ואור אינטלקטואלי, האיבר של התפיסה המנטלית, מייצגת: מלכות, שלטון, אינטלקט, אינטליגנציה, יופי, תנועה, גורל משופר, פקודת האלים, כושר שיפוט, מוניטין, פעולה, סמכות על ההמונים, האבא, הבוס, חברות, אנשים אצילים, כיבודים שמתבטאים בתמונות, פסלים וזרי פרחים וכהונה גבוהה.  מחלקי הגוף השמש שולטת על הראש. מאיברי החישה היא שולטת על עין ימין, בגוף היא שולטת על הלב, ומהצד הרוחני על העצבים. השמש שולטת על זהב, על הפירות, על החיטה ועל השעורה…."

כך שולנס הוא הראשון שהוסיף לשמש איכות נוספת שהוא קורא לה "התפיסה המנטלית" שלפי דעתי קרובה ברוחה למילה המודרנית מוטיבציה.

מפות חיזוי כללי

היחס המיוחד היחיד שאנחנו מוצאים שמתקרב לפרשנות המודרנית שלנו של השמש הוא בבחינה של מפות חיזוי כלליות, ששם השמש מייצגת את המלך. שם השמש עצמה, על פי מזל ובית מקבלת משהו מהכבוד שאנחנו נותנים לה כיום בפרשנות של מפות לידה אישיות.

ימי הביניים

במשך כל ימי הביניים ובאסטרולוגיה הערבית, היחס לשמש הוא דומה. היא חשובה מאוד בחיזוי כללי, היא מייצגת את המלך, אבל בפרשנות רגילה של מפות לידה היא מופיעה קודם כל כגורם בחישוב נקודות המזל, נקודות הרוח וכו'. היא מתארת את האבא ויש לה מקום חשוב בנושאי בריאות. לאורך כל השנים האלה המילים אגו, זהות, אינדיבידואליות, יצירתיות – לא קיימות.

השמש חשובה בנושאי בריאות כמייצגת את הלב ואת העיניים, היא חשובה מאוד לחיזוי על פי מפות חזרת שמש, היא עדיין מייצגת כבוד, סטטוס, והצלחה או אי-הצלחה, אבל רוב הכתבים מתארים את הירח כמשפיע יותר, יחד או בצירוף עם שליט האופק.

במקביל באסטרולוגיה ההודית ישנם כותבים לא מעטים שמתייחסים לשמש כאל מזיקה נוספת לשבתאי ומרס. בנוסף לתיאורים דומים של היותה מייצגת את המלך, זהב, האב ומה שאפשר לתרגם כזהות.

באותה תקופה בתודעה האנושית, האסטרולוגיה עצמה נחשבה למדע מדויק, ונלמדה ברוב האוניברסיטאות באירופה כחלק מלימודי הרפואה.

מהפכת האסטרולוגיה המודרנית

מהפכת התודעה לכוון של הזהות שאותה אנחנו מכירים כיום, הגיעה עם האסטרולוג אלן ליאו שבתחילת המאה ה-20 הוציא לאור ספרי אסטרולוגיה בסגנון חדש לגמרי. הוא היה הראשון שאמר שאסטרולוגיה היא כלי להבנת נטיות אופי יותר מאשר כלי לקריאת גורלות. הוא היה הראשון שחיבר בין שמש במזלות לתכונות אופי, הוא גם היה הראשון שפרסם הורוסקופים כלליים המבוססים על מזל השמש.

אלן ליאו הוא הראשון שנותן לנו את תכונות האופי לפי שמש במזל ומסביר שהשמש היא האופי הבסיסי שלנו. ובמילותיו שלו מספרו אסטרולוגיה לכל: "ממיקום השמש בכל חודש נוכל להסיק בנוגע לאופיו של כל אינדיבידואל, ונלמד שפחות או יותר כל מי שנולד בתקופה שבה השמש חולפת במזל מסוים יקבל את התכונות שיפורטו להלן…" ההמשך הוא התיאור של השמש במזלות שהוא התיאור הרווח כיום בכל ספרי האסטרולוגיה ומדורי האסטרולוגיה.

שימו לב שפתאום המילה אינדיבידואל הופיעה והשמש שעד עכשיו ייצגה את האב, את הכבוד, את הבריאות, הופכת להיות מרכז המפה בזכות עצמה. הופכת להיות הפלנטה שמגדירה לנו מי אנחנו. השמש הופכת להיות האינדיבידואליות שלנו, האופי שלנו ומי שאנחנו רוצים להיות.

האסטרולוגיה הפכה מכלי לחיזוי עתיד לכלי לקריאת קווי אופי, למתן יעוץ שיש בו את הרעיון של בחירה חופשית. הרעיון הנוסף הוא זה שהפלנטות מיצגות דחפים לפעולה ולא את כוחות הגורל.

 מהפכת האסטרו – פסיכולוגיה

המהפכה הבאה הגיעה עם התפתחות האסטרולוגיה הרוחנית, פסיכולוגית. רבים תרמו לרעיונות האלו, בראשם נזכיר את דיין רודיהר, ששילב את רעיונות התיאוסופיה, הפסיכולוגיה היונגיאנית והאסטרולוגיה, ליצירה של מה שנקרא האסטרולוגיה ההומניסטית. הבסיס התודעתי הוא הרעיון שהאדם הוא יצור תבוני שניתנה לו בחירה חופשית, ושהאסטרולוגיה יכולה לתת כלים להבנה של תהליכים פסיכולוגיים הרבה יותר מאשר חיזוי של אירועים שיקרו.

הפסיכו-אסטרולוגיה, או האסטרולוגיה הפסיכולוגית קודם כל הפכה את הירח להיות התת מודע ואת השמש למודע. חוץ מזה המושג אגו נכנס לתוך האסטרולוגיה, עם השמש כמייצגת את האגו שלנו, ולכן מיד יוחסו לה תכונות כמו נרקיסיסטיות, והמילה החדשה שתפסה כל כך חזק: אגואיזם.

הרעיון הנוסף שהתווסף הוא זה של ההתפתחות הפסיכולוגית, הרעיון שכולנו מגיבים ונסחפים עם הירח ושמומלץ לנו להתפתח, להתבגר ולהגיע אל השמש שמייצגת את הצד הבוגר יותר, הרעיון של לעשות אינטגרציה למרכיבי האישיות דרך דגש על השמש, הרעיון הזה רווח עד היום.

השמש כמייצגת את האב קיבלה נפח פסיכולוגי עצום, בדיוק כפי שהירח כמיצג את הקשר עם האם קיבל פרשנויות שממשיכות להגיע.

לקראת סוף המאה ה-20 עם הפריחה המחודשת של מה שנקרא הניו אייג' הצטרפו גם המושגים יצירתיות והגשמה עצמית לתיאור השפעת השמש.

במאה ה-20, מבחינת תודעה אנושית וסוג החיים שרובנו חיים, לא תלוי למי נולדנו, לאיזו משפחה ומהו המעמד שלה. הבחירה במקצוע, במקום מגורים ואף הצורך לעשות זאת באופן עצמאי בלי תלות ביחוס משפחתי, היא אחד השינוים הגדולים ביותר מבחינת תודעה ואורח חיים שהגיעו רק לפני כמאה שנים.

באופן אישי בעבודה עם אנשים, אני רואה כיום קשר בין השמש לבין הזהות המקצועית, כנראה כי כיום זו הזהות שהכי נחשבת בתודעה הקולקטיבית.

המהפכה הבאה

המהפכה השלישית בתפישה ובהבנה שלנו את השמש עוד לא הגיעה, ההנחה שלי היא שיהיו עוד שינויים בפרשנות שלנו ובהבנה שלנו את השמש במפת הלידה.

לאן? הנה כמה כיוונים אפשריים:

כמעט כל האסטרולוגים המובילים כיום בעולם מאמינים באמונה שלמה בגלגול נשמות. מאמינים במידה רבה ברעיונות התיאוסופים של נשמה שמתפתחת על ידי גלגולים. ככל שהאמונה הזו תהפוך לרווחת יותר, היחס אל השמש כמתארת את הגלגול הנוכחי יתפוס תאוצה.

כיוון אחר יכול להגיע מספרה של אליס ביילי, אסטרולוגיה אזוטרית ששם השמש מתוארת כ"מסתירה פלנטה אחרת שעוד לא התגלתה…" אולי עם תוכנות תלת מימד נוותר לגמרי על השמש, נוסיף את כדור הארץ ונבחן את המפות בהקשרים אחרים לגמרי עם מילים שעוד לא הומצאו?

———————————————————————————————————————————————————-

ביבליוגרפיה

 Valens, Vettius: Anthologies, 2nd century

Ptolemy, Claudius: Tetrabiblos 1822

Dorotheus: Carmen Astrologicum

Leo, Alan: Astrology for All, London, 1899

Green, Liz: Appolo's Chariot, The Meaning of the Astrological Sun, CPA Press; 2014

 

מעין מדזיני