Deprecated: Function wpcf7_add_shortcode is deprecated since Contact Form 7 version 4.6! Use wpcf7_add_form_tag instead. in /home/hermetic/public_html/urania.org.il/wp-content/plugins/contact-form-7/includes/functions.php on line 526
האסטרולוגיה של מגפות בצל התפרצות וירוס הקורונה / דימה גור | אוראניה אסטרולוגיה

הזמן עוד יכריע אם וירוס הקורונה יכנס לדפי ההיסטוריה כאחת המגיפות הגדולות ששינו את גורלן של אומות ופריחתן של כלכלות. בעת כתיבת מילים אלו, נראה שאכן כך יהיה הדבר אך כמו הרבה אירועים היסטורים אחרים ההבנה מגיעה רק בדיעבד.

אם רגע נניח שצמידות מרס-שבתאי במזל דלי היא רגע מכונן מבחינה אסטרולוגית בתולדותיו של וירוס הקורונה, מיקום גרמי השמיים ב-31 למרץ שנת 2020 כלל את: מרס בצמידות לשבתאי במזל דלי, יופיטר בצמידות לפלוטו במזל גדי, דרקוני הירח בציר סרטן-גדי, כירון במזל טלה, אורנוס במזל שור, ופרק זמן של קצת פחות משנה לפני צמידות יופיטר-שבתאי הגדולה במזל דלי. רשימת מיקומים יבשה זו חשובה להמשך המאמר משום שהמטרה המוצהרת היא לנסות להבין אילו מיקומים אסטרולוגים ביכולתם ליצור סיטואציה של תחלואה נרחבת או של מגיפה בקנה מידה היסטורי.

בכל הנוגע להיסטוריה של מגפות, המגיפות הגדולות שנרשמו בתולדות המערב הן הדבר השחור במאה ה-14 באירופה, השפעת הספרדית שהתפרצה בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, והמגפה של יוסטיניאנוס שהתפרצה באימפריה הביזאנטית במאה ה-6 לספירה. הדבר השחור לקח את חייהם של בין רבע למחצית מאוכלוסיית אירופה, השפעת הספרדית הרגה בין 20 ל-50 מיליון בני אדם, והמגפה של יוסטיניאנוס גבתה חיים בהיקף דומה לזה של הדבר השחור באגן המזרחי של הים התיכון[1]. סקירה היסטורית ואסטרולוגית של מגפות אלו יכולה לעזור לנו להבין האם קיימת חתימה אסטרולוגית להתפרצויות כאלו של מוות בקנה מידה נרחב.

האסטרולוגיה של הדבר השחור באירופה

הדבר השחור התחיל את דרכו במרכז אסיה בעשור הרביעי של המאה ה-14 לספירה, התפשט לחצי האי קרים בשנת 1346, משם הוא הגיע לאיטליה ב-1347 ואז לאירופה. הגל הראשון של הדבר על פי אחת ההערכות גרם למותם של לא פחות ממחצית אוכלוסיית היבשת, לאחר שהנגיף התפשט שם בהדרגה בין השנים 1347-1352. הדבר נגרם מחיידק שהועבר על ידי פרעושי עכברושים, ונתיב ההתפשטות המהיר ביותר שלו היה נתיבי סחר ימיים[2]. הדבר השחור, המכונה גם "המוות השחור", הוא בקלות אחת המגפות הנוראיות ביותר שראתה האנושות.

עוד בימי הדבר באירופה, אסטרולוגים בעלי שם תלו את האשמה להופעת המגפה בגורמים שמימיים לא כל כך שונים מהגורמים המאפיינים את מגפת הקורונה עמה אנו מתמודדים כעת. הפקולטה הרפואית באוניברסיטת פאריז באותה תקופה הנפיקה הסבר התולה את האשמה ביצירת המגפה במערך היבטים אסטרולוגי שבמרכזו נמצאת הצמידות בין הכוכבים מרס, יופיטר ושבתאי במזל דלי, צמידות שהתרחשה בחודש מרץ של שנת 1345[3]. בהתכתבות עם מצב כוכבי הלכת כעת, זה לא שונה בהרבה מהימצאותם של מרס, יופיטר ושבתאי במזל גדי בחודשים פברואר-מרץ של שנת 2020. מבט מעמיק עוד יותר בהיבטים של חודש מרץ 1345 מגלה דמיון נוסף בין המיקומים דאז למיקומי הכוכבים בשמיים כיום. בשני המקרים האסטרואיד כירון היה ממוקם במזל טלה, כאשר שילוב

הדבר השחור בפירנצה, שנת 1345

זה ברמה הפרשנית יכול לסמל "מחלות חדשות". בנוסף הדרקונים היו ממוקמים בציר המזלות היוזמים מאזניים-טלה ומתוכם זנב הדרקון היה ממוקם באותו מזל כמו פלוטו, בעוד כיום הדרקונים ממוקמים בציר המזלות היוזמים סרטן-גדי והזנב גם כן ממוקם באותו מזל כמו פלוטו. אולי זה הזמן לציין שזנב הדרקון נחשב ליותר בעייתי וקשה מבין צמד הדרקונים. שימו לב ששנת 1345 זה שנתיים לפני הגעת הדבר לאדמת אירופה, אך לפי הפקולטה הרפואית של אוניברסיטת פאריז, זה הוא מקור הנגיף. יש בזה מין ההיגיון ההיסטורי משום שידוע שהנגיף התחיל את דרכו במרכז אסיה ומשם הוא התפשט אט אט לכיוון אירופה. לגבי ההיבטים של שנת 1347 יש לציין שבחודש מרץ של שנה זו יופיטר השלים צמידות לפלוטו, וכאן הפרשנות הסמלית יכולה להיות תמותה בקנה מידה רחב. זה גם הזמן הנכון להזכיר את מרס בנסיגה במזל אריה, מעבר שהתרחש בחודש דצמבר של שנת 1347, פרק זמן קצר לפני שהמגיפה המשיכה בדרכה מאיטליה לשאר יבשת אירופה.

 

האסטרולוגיה של השפעת הספרדית

השפעת הספרדית היא כנראה המגפה העולמית הראשונה, השנים שלה הן 1918-1920 והיא הגיעה בפרק הזמן הטראגי שלאחר מלחמת העולם הראשונה. על פי הערכות, כרבע מאוכלוסיית העולם דאז נדבקה בשפעת ואחוז התמותה ממנה הגיע ל-5%, או אחד מתוך עשרים בני אדם שנדבקו. בניגוד למחלות היסטוריות אחרות הנוטות לפגוע בילדים וקשישים, השפעת הספרדית פגעה פגיעה קשה באוכלוסיות הנחשבות בשיא החיים, גילאי 20-40. בנוסף צריך לציין שבעוד הגל הראשון של השפעת הכה באביב והתברר כלא כל כך קטלני, הגל השני של השפעת הכה בחודשי הקיץ והתברר כקטלני עד מאוד. יתכן שהדבר קרה כתוצאה ממוטציה שעבר הנגיף בזמן זה. השם "השפעת הספרדית" נובע מכך שפרסומים נכונים לתקופה הצביעו באופן מטעה על ספרד כנגועה באופן מיוחד[4].

אחיות הצלב האדום האמריקאי מטפלות בחולי שפעת בקליפורניה

מבחינה אסטרולוגית, ניתן למצוא דפוסים דומים במפות השמיים של הקורונה והדבר השחור ובמפות השמיים של השפעת הספרדית, אך במקרה הזה צריך להתייחס גם להבדלים. ראשית כל חשוב לציין שגם במקרה של השפעת צמידות יופיטר-פלוטו מופיעה, והיא מופיעה בתזמון מדויק עם גל הקטלני השני באוגוסט 1918. נקודת דמיון נוספת היא שכירון נכנס לטלה באביב של 1918, ובדומה למיקומו כיום הוא שהה במהלך שנות השפעת הספרדית במעלות הראשונות של מזל טלה. שוב בדומה למצבנו בעת הנוכחית, בינואר 1918 הדרקונים היו ממוקמים במעלות הראשונות של ציר גדי-סרטן. נקודת דמיון נוספת בין השפעת הספרדית לבין הקורונה היא המיקום על פני תולדות הזמן, שנה-שנתיים לפני הצמידות הגדולה של יופיטר ושבתאי. במקרה שלנו הצמידות תתרחש בחודש דצמבר של שנת 2020 במזל דלי, ובמקרה של השפעת הספרדית יופיטר ושבתאי שהו יחדיו במזל אריה בשנת 1919 בעוד בשנת 1921 התרחשה הצמידות בין השניים במזל בתולה. בשני המקרים, נראה שהשנים של לפני הצמידות הגדולה מסמלים את סיומה של תקופה, וההשלכות על עולם בני האדם אינן תמיד מין הפשוטות. כדאי גם לציין שפלוטו שהה במזל יוזם, סרטן במקרה זה, וכפי שנראה בהמשך המאמר מדובר על דפוס חשוב. מידע חשוב נוסף אודות פלוטו הוא הימצאותו באותו מזל כמו ראש הדרקון בתחילת שנת 1918. לסיום, צריך להזכיר את מרס שיצא לנסיגה במזל אריה שנתיים לפני ההתפרצות הגדולה של השפעת, בחודש מרץ של שנת 1916. מרס בנסיגה באריה מוזכר פה בפעם השנייה ולא בפעם האחרונה. לגבי הבדלים ושוני, מה שכן ניתן למצוא בימי וירוס הקורונה הנוכחי ובזמן הדבר השחור ולא ניתן למצוא בזמן השפעת הספרדית זה מעורבות של כוכבים כבדים או רחוקים במזלות גדי או דלי, כמו גם מעורבות משמעותית של מזלות האוויר במערכי ההיבטים השונים.

 

האסטרולוגיה של המגיפה של יוסטיניאנוס

המגפה של יוסטיניאנוס קרויה על שם קיסר האימפריה הביזאנטית, יוסטיניאנוס, באחד מתורי הזהב שלה. בירת האימפריה הביזאנטית קונסטנטינופול הייתה כנראה העיר הגדולה והמפוארת בעולם באותה תקופה, אך מגפת הדבר השחור שהכתה בעיר בשנת 541 לספירה היוותה מכת גורל שהצליחה לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהקצות לאימפריה הביזאנטית תפקיד שולי מאותה תקופה והילך. לגבי המגיפה עצמה, מדובר היה בדבר שחור הזהה באופיו לדבר השחור שהחריב את אירופה בשנים 1347-1352. מעבר לגבולות האימפריה הביזנטית, המגפה הגיעה לערי נמל רבות בים התיכון, כמו גם לאימפריה הסאסאנית-פרסית ולישובים רבים בחלק המזרחי של אגן הים התיכון. בדומה לדבר השחור באירופה שמונה מאות שנה מאוחר יותר, אחוז התמותה מהמגפה נע בין שליש למחצית מהאוכלוסייה הנגועה[5].

הקיסר הביזאנטי יוסטיניאנוס שבזמנו התפרצה מגפת הדבר בקונסטנטינופול

מבחינה אסטרולוגית, בדומה לקורונה ולדבר השחור המגיפה של יוסטיניאנוס התאפיינה במספר מאפיינים אסטרולוגיים מאוד ספציפיים. קיים גם דמיון למאפיינים האסטרולוגיים של השפעת הספרדית. אך ראשית, בנושא מקור המגיפה יש הסכמה בין חוקרים שהמגיפה הגיעה לקונסטנטינופול דרך מצרים, אך לא ידוע האם היא הגיעה למצרים מהודו, מאפריקה או ממקור אחר[6]. זו היא גם הסיבה שמעברים שנבחן הם המעברים של ספטמבר 539, שנתיים לפני הגעת המגיפה לאימפריה הביזנטית. אם כן, קווי הדמיון המרכזיים נכון לספטמבר 539 הם פלוטו במזל גדי, ציר דרקונים גם כן על גדי-סרטן, צמידות מרס-שבתאי במזל האוויר מאזניים, יופיטר במזל דלי, ואורנוס במזל האדמה בתולה. מדובר על מאפיינים דומים מהרבה בחינות למאפייני וירוס הקורונה הנמצא איתנו כעת. שימו לב למיקום הזהה של פלוטו במזל גדי, למיקום הזהה גם אם הפוך של הדרקונים בציר גדי-סרטן, צמידות מרס-שבתאי במזל אוויר, הימצאות יופיטר במזל ששליטו הוא שבתאי, והימצאות אוראנוס במזל אדמה. צריך לציין כאן גם את מרס שיצא לנסיגה במזל אריה בחודש דצמבר של שנת 542, בשיא המגיפה ועם התפשטותה לרוב ערי המסחר של הים התיכון. בקטגוריית ההבדל והשוני לא מדובר על תקופה מקדימה לצמידות הגדולה של יופיטר ושבתאי, וצמידות יופיטר-פלוטו מופיעה אך ורק שנתיים לפני מערך ההיבטים המדובר, בדצמבר של שנת 537. לגבי מיקום אפשרי של כירון במזל טלה, אין ברשותנו נתונים על מיקומו של כירון בשנים אלו.

 

המגיפה שלא הייתה

למען ההגינות צריך לציין שבשנת 846 לספירה התקיים מערך היבטים מאוד דומה למערכי ההיבטים המתוארים במאמר זה, יחד עם זאת לא קיים תיעוד היסטורי של מגיפה נכון לתקופה זו. אם רגע נעצור ונפרט, ניתן למצוא בחודש ספטמבר של שנת 846 את יופיטר במזל גדי, שבתאי במזל דלי, אורנוס במזל שור, הדרקונים בציר סרטן-גדי, כירון במזל טלה, ופלוטו במזל היוזם טלה. אף מדובר על התקופה שלפני הצמידות הגדולה של יופיטר לשבתאי שהתרחשה בחודש מאי של שנת 848, וצמידות יופיטר-פלוטו שהתרחשה בחודש ינואר של שנת 849. מדובר על דמיון גדול ורב למיקומי הכוכבים בזמן הדבר השחור, השפעת הספרדית, המגיפה של יוסטיניאנוס ובתקופת הקורונה הנוכחית, ועדיין מלבד אסונות טבע ומלחמות לא קיים תיעוד של מגפה רחבת היקף בכרוניקות ההיסטוריות. קשה להסביר מצב זה אך הסבר אפשרי אחד הוא צמידות יופיטר-נפטון שהתרחשה באותו חודש קריטי של ספטמבר 846. כיוון שהדרקונים היו בציר סרטן-גדי באותה שנה, הליקויים נטו להסתדר בצמידות ומולות ליופיטר ונפטון שהיוו כנראה השפעה משככת. יתכן בנוסף שהימצאות הדרקונים שלא בצמידות לפלוטו או לשבתאי הטתה את הכף נגד התפרצותה של מגפה.

סיכום המאפיינים האסטרולוגיים של מגפות

יצא לנו להתוודות למספר מעברים והיבטים הנוטים לחזור על עצמם בזמנים של מגיפה ותחלואה נרחבת. למען הנוחות מרוכזים עבורכם בנקודות המאפיינים האסטרולוגיים של פריצת מגיפות על פי ממצאי מחקר זה:

* צמידות יופיטר-פלוטו
* הימצאותו פלוטו יחד עם דרקוני הירח, ומכאן הכללתו של פלוטו במחזור הליקויים השנתי
* תקופת זמן המקדימה בשנה-שנתיים לצמידות הגדולה של יופיטר לשבתאי
* צמידות מרס-שבתאי בתקופה המקדימה למגיפה או סמוך לתחילתה
* כירון במזל טלה
* פלוטו במזל יוזם
* אורנוס במזל אדמה
* יופיטר במזל אדמה או אוויר
* שבתאי במזל אדמה או אוויר
* מיקומי כוכבים מרובים במזלות אדמה ואוויר
* ליקוי מאורות בעל השפעה מזיקה, בהתכתבות עם סעיף שתיים
* נסיגת מרס במזל אריה

יחד עם זאת, המעברים של שנת 846 מצליחים להראות שאין הקיום של מיקומים אלו הוא תנאי מספק בשביל לבשר באופן וודאי על פרוץ מגפה. חיזוי עתיד נותר ענף מאתגר ומפתיע באסטרולוגיה ותנועת גרמי השמיים נותרת בלתי צפויה ומסתורית. חברנו המדענים יודעים טוב מכולם שמערכות מורכבות נוטות להפתיע ולאכזב את ציפיות המדען החוקר. אולי אריסטו סיכם את זה בצורה הטובה ביותר כשהוא אמר "השלם גדול מסכום חלקיו".

 

 

ביבליוגרפיה

Aberth, John. Plagues in World History. Rowman & Littlefield Publishers, 2011.

Horrox, Rosemary. The Black Death. Manchester University Press, 1994.

Rosen, William. Justinian's Flea: Plague, Empire and the Birth of Europe. Random House, 2010.

[1] Aberth 22-28, 36-53, 117-123.

[2] Ibid 36-53.

[3] Horrox 158-173.

[4] Aberth 117-123.

[5] Ibid 22-28.

[6] Rosen 193-197.

דימה גור