תרגום: גיל פרחי

פורסם לראשונה בשנת ASTROLOGIES Plurality and Diversity Sophia Center Conference, 2000

תקציר: מאמר זה מתמקד בדרך בה מופקת משמעות ממפת לידה, בהתבסס על ראיונות עם אסטרולוגים מערביים בני זמננו, אשר עובדים עם מפות לידה. כמה מחברים של טקסטים אסטרולוגיים מציעים שמעשה קריאת מפת הלידה עבור לקוח מעורר את המסתורין, או את האלוהי. אסטרולוגים רבים סבורים שקריאת מפה היא טקס פולחני. המאמר הנוכחי מציגה גישה אחרת, של יצירתיות, ומציע שקריאת מפת לידה היא מעשה יצירתי חילוני. מילון מונחים אסטרולוגיים נכלל בסוף המאמר.

קריאת מפת לידה מהווה את הליבה המרכזית של הייעוץ האסטרולוגי בן זמננו עבור לקוח. מפה אסטרולוגית (Horoscope) כוללת פלנטות במזלות ובבתים, כשכל פלנטה היא בעלת פוטנציאל ליצור יחסים גיאומטריים עם כל פלנטה אחרת, בדרך ייחודית שאינה חוזרת על עצמה. קלאודיוס תַלְמַי (90 – 168 לספירה) הגדיר את מפת הלידה כעוסקת ב"גורל ובאופי של כל בן אנוש" וכך משקפת את התנסויות החיים:

לפיכך, כאשר מושג ידע מעמיק של תנועות הכוכבים, השמש והירח, וכאשר הנתונים של המקום, הזמן, וכל התצורות הקיימות במקום ובזמן האלה נודעים במדויק; וכשידע כזה משוכלל עוד יותר באמצעות ידיעת טבעם של גופים שמימיים אלה – לא מבחינת ההרכב שלהם, אלא של ההשפעות האפקטיביות שיש להם […] – כאשר כל הכישורים האלה לראיית הנולד הם ברשות אדם כלשהו, אין בנמצא אף מכשול שימנע ממנו את התובנה, המוצעת כאחת על ידי הטבע ועל ידי השיפוט של האדם עצמו, לכדי […] תחזית (פרוגנוזה) העוסקת בגורלו ובאופיו של כל בן אנוש.[1]

הבעיה של תלמידים בקריאת מפת לידה היא שהם ניגשים לאסטרולוגיה עם המחשבה שזה פשוט עניין של ללמוד את החלקים – האלגוריתם של פלנטה במזל ובבית, והיחסים הגיאומטריים שלהם עם פלנטות אחרות – כדי לתת משמעות למכלול השלם. דבר זה מחוזק מלכתחילה באופן בלתי נמנע על ידי המלמדים אותה, משום שכדי שתהיה משמעות למכלול על התלמיד ללמוד תחילה את החלקים. אכן, עיון בספרות העוסקת בהפקת משמעות ממפת לידה, מאת מחברים כמו דרק וג'וליה פרקר, רוברט הנד, אלן אוקן וסו טומפקינס, מגלה שמה שמחברים אלה של ספרי אסטרולוגיה כותבים כדי ללמד תלמידים איך לקרוא מפה אסטרולוגית, נוגע בעיקר במתודולוגיה המפרטת את מרכיבי המפה – משמעות הפלנטות, המזלות, הבתים, פלנטות במזלות, פלנטות בבתים, זוויות, מילות מפתח, וכך הלאה. שיחות לא רשמיות עם אסטרולוגים אלה מאשרות כי ידוע להם שקריאת מפת לידה אינה רק קריאת החלקים, ועם זאת הם מתקשים להבהיר בכתב כיצד להפיק את המשמעות של המפה השלמה. בדומה לרכישת מיומנויות, כמו היכולת לעצב סיר חרס או לנגן קטע מוזיקלי, קריאת מפה דורשת תרגול ופרקטיקה כדי ללמוד אותה. את המעשה הזה לא קל לבטא בכתב.

פטר ר. וובסטר חקר עניין דומה ב-1990 ביחס להוראת מוסיקה, בשונה מלימוד מוסיקה. וובסטר הבחין כי הרבה מספרות החינוך המוסיקלי מתמקדת באיך תוכל ללמד מוסיקה באופן יצירתי; אך על סמך האופן בו פועלת הנפש עם חומר מוזיקלי כדי להפיק תוצאות יצירתיות, הוא המליץ על העברת הדגש להוראת חשיבה יצירתית.[2] מהמחקר שלו הוא הגיע למסקנה כי חשיבה יצירתית "היא תהליך מנטאלי דינמי בו מתחלפת לסירוגין חשיבה מסתעפת (בעלת דמיון) בחשיבה מתמקדת (עובדתית), כתנועה המתרחשת בשלבים לאורך זמן. היא מתאפשרת באמצעות מיומנויות מוזיקליות פנימיות ותנאים חיצוניים, ותוצאתה היא תוצר מוזיקלי סופי שהוא חדש עבור היוצר".[3]

נראה כי אסטרולוגים מתנסים במרחב הזה של "החדש" כשהם קוראים מפה. בשיחות עם אסטרולוגים מקצועיים רובם הסכימו כי כשהם קוראים מפה עבור לקוח באופן המוצלח ביותר, משהו שקשה לתאר ולבטא אותו מתרחש במרחב הייעוצי. דרבי קוסטלו, מחברת של ספרי אסטרולוגיה, מורה לאסטרולוגיה ויועצת מאז תחילת שנות השמונים, בראיון איתי מיולי 2007, מבטאת את ההתנסות שלה בקריאת מפות כך: "האדם נותן לי את המפתח לנוף הפנימי שלו, ואני נכנסת אל הנוף הפנימי שלו עם העין הייחודית שלי, ואני אומרת "שים לב לזה!" ".

כמה מחברים השתדלו לתאר את המתרחש במרחב הייעוץ. סו טומפקינס כותבת ש"תפקידו של האסטרולוג הוא להביט בדברים מפרספקטיבה רחבה, אולי מפרספקטיבה פנימית, קסומה או נישמתית, – כפי שכהן, שאמאן או פסיכותרפיסט עושים.[4] דמטרה ג'ורג' מכנה זאת "מרחב עבור נוכחותו של הטרנסצנדנטי".[5] רויי וויליס ופטריק קרי מתארים את הדבר כהתרחשות "בה הבלתי ידוע […] מוזמן לדבר על השאלה הנידונה".[6] ג'פרי קורנליוס מגדיר זאת כ"כניסה לדיאלוג עם האלוהי".[7] סטפן ארויו מבחין ש"כשאתה עם לקוח, חשוב להישאר ממוקד במטרת הייעוץ, כך שהיא תדריך אותך דרך אינספור צירופי הסמלים שבכל מפה. אחרת המפה עלולה לפצוח בריקוד קטן לנגד עיניך".[8] ליז גרין מבחינה כיצד "הרבה ממה שאנו עושים עבור לקוח חסר כל קשר לצירופים בהן אנו מביטים, אלא לעובדה שהמפה, ובסופו של דבר אלוהים או האלים, באמצעות התבניות שבמפה, מאשרים את זכותו של אדם, להיות מה שהוא או היא, הינם.[9]

ואולם, מאמר זה בוחן את המרחב הבלתי ניתן להגדרה הזה, באמצעות תחביר אחר – התחביר של היצירתיות. ב-1956 ג'.א. קלי, בעבודתו על הפסיכולוגיה של ההבניה האישית, הגדיר שני מונחים: "הבניה רופפת" (תהליך חשיבה ראשוני, או לחשוב באופן רופף) ו"הבניה הדוקה" (או תהליך חשיבה משני).[10] הוא טען שכדי להגיע לתובנה – נדרשת התחלפות מיומנת בין השניים, התחלפות שיוצרת את מה שהוא כינה מחזור יצירתי. עבודתו של קלי על חלומות הבהירה את התיאוריה שלו. הבניה רופפת, עבור קלי, כוונתה לא לצפות לתוצאה. במרחב הזה של חופשיות, רכיבים חדשים יכולים להיכנס למערכת, כמו בחלום בו אובייקטים מותמרים לאובייקטים אחרים מבלי לאבד את ההגיון שבהם. בהלך נפש שכזה שיפוטים מושהים, ומודעות עצמית וצנזורה עצמית מופחתים. לעיתים קרובות אנשים תיארו את עצמם במרחב הזה כעוברים שינוי בתחושת העצמיות שלהם, עם שינוי איכותי בתחושת הזמן והמרחב, והופיע טשטוש בין האני לזולת ובין האני לעולם. כאשר רודולף ומרגרט וויטקוור בחנו ב-1963 את עבודותיהם של ציירים, הם תיעדו אחד מסימני ההיכר של האמן המשוחרר כ"צורך בהתבוננות פנימית; והתבוננות פנימית מצריכה הפוגות, לעיתים קרובות בעלות משך זמן ניכר. היד המיומנת של האומן ניתנת להפעלה באמצעות הרצון, אבל "מתנת ההשראה" אינה ניתנת לאילוץ".[11] הם כינו דרך זו של עבודה "בטלה יצירתית" והציעו כעדות לכך את התצפית של מתיאו בנדלו (1485-1561), בן זמנו של לאונרדו דה וינצ'י (1452-1519), שנהנה מהאפשרות להתבונן באחרון בציירו את הסעודה האחרונה:

לאונרדו היה בעל הרגל – ראיתי זאת וצפיתי בו פעמים רבות – ללכת מוקדם בבוקר ולטפס על הפיגומים, שכן הסעודה האחרונה גבוהה למדי מהקרקע, ולהישאר שם מבוקר ועד ערב מבלי להניח את המברשת שלו, שוכח לאכול ולשתות, מצייר כל הזמן. ואז, למשך שניים, שלושה, או ארבע ימים הוא לא נגע בה, ועדיין נשאר מתבונן, בוחן ומעריך את הדמויות שצייר.[12]

ליאונרדו עצמו אמר כי "מוחות גדולים מפיקים יותר כשהם עובדים פחות. שכן עם האינטלקט שלהם הם מחפשים אחר תפיסות, ויוצרים את הרעיונות המושלמים, שלאחר מכן הם אך ורק מבטאים ומציגים באמצעות ידיהם".[13] ניתן לטעון שזו דרכו של אמן ב"הבניה רופפת".

כדי להבין אם הדבר משקף את התנסותם של אסטרולוגים בקריאת מפות לידה, תשאלתי, באמצעות שאלונים וראיונות אסטרולוגים מקצועיים, אסטרולוגים שהשתתפו בכנסים, כאלה הלומדים אסטרולוגיה בבתי ספר אסטרולוגיים, ואלה שהיו מנויים לכתב עת אסטרולוגי. שאלותיי התייחסו להתכוננות האסטרולוג לקראת קריאת מפה, למתודולוגיה בה הם נוקטים בקריאת מפה, לפנומנולוגיה שלהם של קריאת מפה ולתוצאות שהם ביקשו להשיג בקריאת מפה. עד כה קיבלתי למעלה מ-130 תגובות. הדבר נתן לי הבנה כללית של המצב.

אולם, עניין אותי להתבונן, לשמוע, ולצפות באסטרולוגים אלה כשהם מתארים את תהליך ההכנה שלהם לקראת קריאת מפה עבור לקוח בחדר הייעוץ, ואת ההתנסות הפנומנולוגית של הדרך בה הפיקו משמעות מהורוסקופ. תוך שימוש בחלק מהנושאים שבשאלונים, ערכתי בין השנים 2007-2010 עשרים ושלושה ראיונות מובנים למחצה עם אסטרולוגים ואסטרולוגיות, שכולם היו פעילים בקהילת האסטרולוגים המערביים. הדמוגרפיה כוללת את בריטניה, הולנד, דרום אפריקה, טורקיה וארצות הברית. כל המרואיינים הגדירו את עצמם בדרך כלשהי כאסטרולוגים מקצועיים, כיועצים אסטרולוגיים, מורים לאסטרולוגיה, מחברים של טקסטים אסטרולוגיים, מתרגמים של טקסטים אסטרולוגיים, מוציאים לאור של טקסטים אסטרולוגיים, יזמים, ויועצים עסקיים. מתוך עשרים ושלושה הראיונות שמונה היו עם גברים, וחמישה עשר עם נשים, ביוצרם חלוקה של שליש ושני שליש. כולם להוציא שלושה מתוכם אישרו לי לציין את שמותיהם. מתוך השלושה שביקשו להישאר אנונימיים, אחד (או אחת) לא רצו שיעשה שימוש בריאיון. הראיונות נמשכו בממוצע כשעה.

כל האסטרולוגים והאסטרולוגיות שראיינתי פגשו לקוחות פנים אל פנים, ארגנו את הפגישות בטלפון, או היו בקשר עם הלקוחות באמצעות סקייפ. אסטרולוגים אלה תיארו שיטה המבוססת על טכניקה, כשהם ארגנו את הניירת עבור הלקוח והביטו בפעם הראשונה במפה. למשל, "אני אפרק למרכיבים של היסודות והאיכויות, ואחפש שליטים, גורמים בנעלות, חולשה, וכך הלאה. לדעתי ההכשרה שלי בפקולטה [14] לימדה אותי להיות שיטתית מאד באופן הזה"; או "אם אני בוחנת יחסים, אז יש לי רשימה שמזכירה לי לבדוק דברים מסוימים הקשורים לבית השביעי, וונוס ודברים שכאלה. וזו פשוט רשימת פריטים"; או "אני מסתכלת על קידומים. אני מסתכלת על המעברים (טרנזיטים). אני מסתכלת על התמונה הפלנטארית, על מפת הלידה"; "לפעמים אני מתחיל פגישה עם חוסר איזון בין היסודות, ולעיתים עם פלנטה שמודגשת מאד, או לפעמים אני מתחיל עם המזל העולה עצמו או עם פלנטה במזל העולה"; וכך הלאה.[15]
אבל כשהאסטרולוגים כבר הכינו את העבודה והתבוננו בתשומת לב בהורוסקופ, משהו אחר התרחש.

רוברט הנד, מחבר ומתרגם של טקסטים אסטרולוגיים ויועץ מארה"ב, שמאז 1972, כתב לימד ועסק באסטרולוגיה, התראיין בחודש אפריל 2010, ותיאר את התגובה הראשונית שלו למפה: "קודם כל אני מחפש לראות אם יש משהו חזק שקופץ ותופס אותך בגרון, כמו T-Square  או פלנטה ראשית בקרנות השמים או משהו בדומה לכך". התגובה הקינסתטית הזאת למפה, בה מידע מעובד באמצעות תחושות ותגובות גופניות, מונח שהוגדר במקורו על ידי ריצ'ארד באנדלר וג'ון גרינדל, בעבודתם פורצת הדרך בתכנות נוירו-לנגוויסטי [16], משתקפת בדבריה של לינאה ואן הורן, מורה לאסטרולוגיה מארה"ב, אשת מקצוע אסטרולוגית במשרה מלאה מאז 1998, שהתראיינה במרס 2010, וסיפרה:

"אני לא מקבלת תמונות, איני שומעת דבר, וזה מפתה להגיד "זה הכול שכלי", אבל כמובן שאין זה כך. […] אין זו אינטראקציה שמעל לצוואר. ישנה בעניין תחושת בטן למטה מהצוואר והיא חלק חיוני… זו אינה אינטראקציה מעל לצוואר. (צוחקת) אני מתכוונת שאני רואה את התבניות יוצאות מהמפה. אני לא שומעת דבר".

דוריאן ג'יזלר גרינבאום, סופרת ומתרגת של טקסטים אסטרולוגיים ויועצת מארה"ב, שראיינתי בפברואר 2010, גם היא מגיבה למפה באופן קינסתטי: "זה – זה כמו "הא!!" אתה יושב שם – רואה את מה שאתה רואה, ואיכשהו אני לא יודעת אם זה קופץ החוצה אליך או אוחז בך, אבל זה משהו כזה."

סגנון אחר של גישה למפת הלידה מגיע מקריסטין סקינר, אסטרולוגית פיננסית ויועצת מבריטניה שעוסקת באסטרולוגיה, מלמדת וכותבת מאז 1981, אותה ראיינתי באפריל 2010. קריסטין הוכשרה כמוזיקאית, ניגנה באופן מקצועי בתזמורת ולימדה מוזיקה, ולכן הדרך בה ניגשה למפה הייתה אודיו-ויזואלית: "אני רואה את המפה כתזמורת… […] אני רואה את עצמי כמנצחת זמנית עליה. אני יודעת מה הטרנזיטים, אז איך היא מנגנת עכשיו? האם היא מתנסה בתנועה הקלאסית שלה? האם האדם מנגן סולמות? איפה הם?".

בבס קירבי, מחברת של טקסטים אסטרולוגיים, מורה לאסטרולוגיה ופסיכותרפיסטית מבריטניה, עוסקת, כותבת ומלמדת אסטרולוגיה מאז 1985, שרואיין באפריל 2010, התנסתה בתגובה קינסתטית רגשית במפגש הראשוני עם המפה: "אני עדיין משרטטת במו ידי מפות […] ותוך כדי זה שאני משרטטת את המפה, היא מוצאת את מקומה. […] כשאני רואה זוויות ופלנטות במזלות ובבתים מסוימים פשוט ישנה תחושה של מה תהיה המשמעות שלהם. אני חושבת שזה כנראה מתרחש גם ברגשות שלי".

עבור לינדסי רדמצ'ר, מחברת של טקסטים אסטרולוגיים, מורה לאסטרולוגיה ויועצת שעוסקת, כותבת ומלמדת אסטרולוגיה מאז שנות השמונים, והתראיינה באפריל 2010, המפגש הראשוני עם מפה הוא התנסות מִשּוּשִׁית ביותר. היא דברה על "האופן  שאת יכולה לחוש את זה (מחזיקה את ידיה מולה כשאצבעותיה פרושות ו"מרגישות" את זה) מחלחל אל תוך הכתיבה שלך". למרות שלינדסי השתמשה במחשב כדי להדפיס מפות ולהפיק מידע טכני אסטרולוגי נוסף, היא טענה בתקיפות שהיא "אדם של יד ועט. אני פשוט חשה, תוך כדי שרטוט וכתיבה, וכיוצא בזה, שמשהו מהאדם הזה מגיע אל תוכי בזמן שאני כותבת את זה. […] פשוט על ידי שרטוט את וונוס או מרקורי או משהו דומה". היא הוסיפה: "הייתה הרגשה של השתקעות במשהו שהיה חשוב מאד, זו הייתה ההתחלה -… טוב, ההתחלה של היחסים היא שמיעת הקול שבקצה השני של הטלפון, אבל זה היה משהו לגבי הקשר שמתחיל".

מאידך, קארן המאקר-זונדאג, מחברת של טקסטים אסטרולוגיים, מורה לאסטרולוגיה, מוציאה לאור של טקסטים אסטרולוגיים, ומומחית יונגיאנית מהולנד שעוסקת באסטרולוגיה מאז 1975, שרואיינה במאי 2010, דיברה על תגובה חזותית טהורה: "זו שאלה קשה בגלל שאני בוחנת דברים רבים. […] אני מסתכלת על היסודות, על הצלבים ("האיכויות" ג.פ.), אני מסתכלת אם ישנם מבני ״יוד״ (Yod) או פלנטות בלי זוויות או דואטים. […] שאת מסתכלת בכל כך הרבה, אין רק דבר אחד שאני מתמקדת בו".

בהשוואה לכך, מדלין היליס-דינין, יועצת אסטרולוגית מאז שנות השמונים ואחת מספקיות התוכנה האסטרולוגיות המובילות מארה"ב, שהתראיינה בינואר 2010, העדיפה לשמור על ריחוק ואובייקטיביות כדי לא להיחשף ליותר מדי מידע חושי לפני בואו של הלקוח: "אני באינטראקציה עם המסך. אני לא מדפיסה ניירות רבים, ואני מתבוננת בדברים. […] אני לא אוהבת להיכנס יותר מדי לעומק, כי אני לא רוצה לעשות קריאה לפני הקריאה".

מחתך הרוחב הזה של התגובות, מה שנראה שמתרחש בשלב ההכנה הוא שהאסטרולוגים אותם ראיינתי ליהטטו ברכיבים, ריכזו מידע באופן טכני, ואז המתינו לתבנית שתתגלה מבלי שיכפו מבנה; והרי זו "ההבניה הרופפת" שקלי הגדיר. בגישה כזו, בה לא הייתה ציפייה לתוצאות, והמסקנות היו בהשהיה, גורמים חדשים בהורוסקופ התגלו. כשהם הופיעו, הם עשו זאת בפתאומיות ובמהירות, בדרך חושית ראשונית חזקה: צלילית, חזותית, או קינסטטית. רוברט הנד, לינאה ואן הורן, דוריאן ג'יזלר גרינבאום, בבס קירבי ולינדסי רדמצ'ר תיארו בדרכים שונות תגובה קינסתטית ראשונית, הציגו את המפה כישות שחלקים ממנה יכלו "לקפוץ ולתפוס אותך בגרון". כמוזיקאית בהכשרתה, קריסטין סקינר ראתה ושמעה את המפה כפי שמוזיקאית תופסת את התזמורת וכך הקשיבה לסימנים המוזיקליים של המפה. קארן המקר-זונדאג ומדלין היליס-דינין דיברו על התוודעות הסתכלותית חזותית למפה.

ברגע שהתחיל הייעוץ, הדפוס עבור אסטרולוגים אלה שראיינתי היה להתחיל כל קריאה עבור לקוח חדש באופן דומה, לעיתים קרובות עם חזרה על נתוני הלידה שניתנו להם על ידי הלקוח, יידעו אותו מה תכלול הפגישה ברמה פורמאלית, המהלך והמשך שלה, הסבירו קצת לגבי המושג של ההורוסקופ, והתוו בקצרה את משמעות הסמלים האסטרולוגיים. האסטרולוגים שראיינתי תיארו והכירו בכך שזו הייתה דרכם לקיים מעבר אל קריאת מפת הלידה. התבנית  היא מה שדניאל באד היה מכנה "חזרה ריטואלית"[17], ריטואל חילוני שיצר מבנה המאפשר לאסטרולוגים להיכנס אל המרחב של קריאת המפה.

אולם, כמה אסטרולוגים כמו דרבי קוסטלו, התחבטו עם השאלה כיצד לבטא באופן עקבי את מה שהתרחש לאחר מכן בייעוץ: "מרגע שעברתי את השמש, הדימויים פשוט זינקו מהדף; אבל אלה אינם דימויים, הם-… אני לא יודעת. אני באמת לא יודעת מה קורה. אני רק יודעת שמרגע שהיא שם, המפה מתחילה להפעיל משהו שיכול להיות מתואר." פיי קוסאר, יועצת עסקית אסטרולוגית מקצועית מניו זילנד שהתגוררה באמסטרדם שנים רבות, אותה ראיינתי באפריל 2010, התמודדה עם התהליך הפנומנולוגי באופן דומה:

מה שאני מבחינה זה שלוקח לי זמן מה להיכנס לתוך המפה, ואז אני ב"zone" ויוצאת לדרך. ישנו התהליך האלכימי במפה שבו את יודעת שיש לך את זה. […] את יודעת שאת משנה משהו בהם באיזושהי דרך; ואיך את יודעת את זה- (הפסקה)…אני לא יודעת. (צוחקת). קשה מאד לתאר את זה.

בדומה לכך, דוריאן ג'יזלר גרינבאום ציינה: זה בהחלט לא אינטלקטואלי. למרות שאפשר שיהיה לך בסיס אינטלקטואלי בעבודתך, מרגע שאתה מתחיל בקריאה למעשה שחררת אותו".

אחרים יכלו לזהות את התהליך ברמה ויזואלית והשוו את קריאת המפה לקריאת טקסט. רוד סוסקין, מורה לאסטרולוגיה, מחבר של טקסטים אסטרולוגיים, ויועץ מדרום אפריקה, העוסק באסטרולוגיה ובהוראתה במשך 20 השנים האחרונות, שרואיין בינואר 2010, מבין זאת כך: "הסמלים של הפלנטות יבלטו כאילו הודפסו בצבעים בוהקים […] כאילו נעשו לנקודות מוקד פיזיות, כאילו היו בצבע שונה […] זה כמו להביט בטקסט". פאם סיאמפי, מורה לאסטרולוגיה ויועצת מארה"ב עוסקת באסטרולוגיה ומלמדת אותה במשך 30 השנים האחרונות, מבטאת נקודת מבט דומה: "משהו תמיד יבלוט, בהחלט. זו יכולה להיות זווית, זו יכולה להיות פלנטה, ולפתע היא פשוט צועקת ואני חושבת, "אלוהים, אני באמת צריכה להתמקד במרס הזה" או במה שלא יהיה… זה מאד חזותי".

אולם, אחרים תיארו את התהליך כראיה של נושאים (תמות), כפי שעשתה לינאה ואן הורן: "את רואה תמות, מכלולים או תמות, דברים שמחוברים יחדיו, דברים שאומרים את אותו הדבר";  או כלראות חוטים שזורים ומקשרים, כמו שעשה הקאן קירקוגלו, מחברם של טקסטים אסטרולוגיים, מורה לאסטרולוגיה ויועץ מטורקיה, שרואיין בינואר 2010: "בדקות הראשונות בכל יעוץ אני מנסה להגדיר מדוע הם [הלקוחות] נמצאים כאן איתי. […] ואז אני שוזר חוט, או כשאני מתחיל לשוחח עם הלקוח – המפה האסטרולוגית עצמה נפרשת ואני יכול להמשיך".

תיאורים שכאלה משקפים את מחקרו של וובסטר שהוזכר קודם לכן במאמר זה, לגבי החשיבה היצירתית שמאפשרת את תנועת הגומלין בין חשיבה מסתעפת (דמיון) ומתמקדת (עובדתית), המפיקה את המרחב עבור דינאמיקה חדשה.

בנג'מין דייקס, מחבר ומתרגם של טקסטים אסטרולוגיים, יועץ מארה"ב העוסק באסטרולוגיה, כתיבה והוראה שלה מאז סוף שנות התשעים, שרואיין על ידי במרס 2010, מתאר את רגע המעבר – הרגע בו אסטרולוגים אלה הבחינו שהם חוללו מעבר אל קריאת הורוסקופ הלידה – כ"רגע של הארה" או רגע של "אהה!", רגע שהתבסס על משהו שאמר הלקוח והכניס את כל עבודת ההכנה לתוך הקשר והדריך אותו להביט באופן מלא יותר על חלקים מסוימים של המפה. "לפתע פתאום טכניקות אחרות ודברים אחרים במפה הפכו לרלוונטיים מרגע שידעתי שהיא ממש הייתה בעניין של וונוס. כך שזה היה רגע של הבהרה".

כשמביאים בחשבון את הדרך בה חושבים אמנים אפשר לקבל עדות שהיא רלוונטית להבנת התהליך שאסטרולוגים אלה תיארו. במחקרה של אמי לון משנת 2000, "חקירה אל פול סזאן: תפקיד האמן במחקרי תפיסה ותודעה", היא התייחסה לניסוים שערך רוברט סולסו בעזרת דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI).[18] סולסו ניהל מחקר שכלל השוואה בין אמן פעיל לבין טירון תוך כדי שימוש בסורק גוף מלא (fMRI). שניהם התבקשו לצייר פנים, ואז הושוו נתוני הסריקה. לון מכירה בכך שהיו בעיות בבדיקה. ראשית היה זה חקר מקרה של שני בני אדם, ושנית, ייתכן שההבדלים בפעילות המוחית שפשוט שיקפו את דרכם האישית בעיבוד מידע הקשור לפנים. למרות זאת, התוצאות גילו שבעוד שנראה היה כי הטירון העתיק את הפנים, האמן "ראה אל מעבר" להן. המסקנה של לון הייתה:

תהליך "הראיה" מתרחש אצל כל אחד בקליפת המוח החזותית שבמוח האחורי, המקבלת אותות עצביים שמייצגים אור שנלכד ברשתית העין. בו בזמן, זרימת דם מוגברת (במוח) מעידה על פעילות מוח מוגברת… הודות לצילומים של "פרוסות" מוח סרוקות במוחות השונים, אפשר לראות שכאשר זה שאינו-אמן צייר פנים בעת הניסוי, הוא השתמש רק בחלק האחורי של המוח, בעוד שמר אושן [האמן] השתמש בעיקר בחלק הקדמי של המוח… בו נמצאים רגשות, פנים קודמות, ניסיון בציור, כוונות וכך הלאה… בעקרון, נבדקי הבקרה פשוט ניסו להעתיק את מה שראו. אבל [האמן] יצר ייצוג מופשט של כל צילום. הוא חשב את הפורטרטים.[19]

אפשר לטעון ששנים של תרגול לימדו את האסטרולוגים האלה "לחשוב במפות" בדיוק כפי שהאמן חשב "בפורטרטים". רוברט הנד כינה זאת "איתות ברור":

באופן כללי ישנם שני סוגים של מפות. מפות שיש בהן איתות ברור ממש, וכאלה שאין בהן. מה שאני מחפש זה לראות אם קיים איתות ברור. האם איזושהי תבנית חוזרת על עצמה? האם קיים איזשהו סמל שהוא כה חזק כך שעליך להתמודד איתו כדי להבין את המפה?

לסיכום, מהליהטוט ההתחלתי במרכיבים, איסוף המידע וההמתנה לתבנית שתופיע בעקבות שלב ההכנה, מרגע שהלקוח היה במרחב יחד עם האסטרולוג, גורם אחר נכנס למשחק. מה שקודם לכן היה חפשי ובלתי מוגבל, קיבל בהירות של צורה ומבנה. תבניות המפה נעשו גלויות וברורות. האסטרולוגים אותם ראיינתי תיארו תהליך מבוסס טכניקה וחיפוש אחר תבנית, שהשתנה ברגע שהלקוח היה נוכח. לאחר רגע מיטבי של משוב מהלקוח, מה שבן דייקס מכנה "רגע של הבהרה", המפה קיבלה חדות, ועם התגובות הנמשכות של הלקוח שהתבניות שהם ראו היו בעלות משמעות עבורו, האסטרולוגים יכלו לעבור להבניה הדוקה.

נראה שמרגע שהגשר הזה לקריאת המפה נבנה, תופעה נוספת שמבוססת על תשומת לב ממוקדת נכנסה אל הזירה. בעבודתו פורצת הדרך, הפסיכולוגיה של התנסות אופטימלית שנכתבה ב-1990, הפסיכולוג מיהלי סזיקסזנתמיהלי Mihály Csíkszentmihályi מחקרו החלוצי להבנת האושר, יצירתיות והגשמה אנושית, הוביל אותו להכיר בכך שתשומת הלב מעצבת את העצמי, ובתורה מעוצבת על ידו:

תשומת הלב קובעת מה יופיע או לא יופיע בתודעה ו… היא נחוצה כדי לגרום להתרחשות כל אירוע מנטאלי שהוא – כמו זכירה, חשיבה, הרגשה וקבלת החלטות… תשומת הלב היא כמו אנרגיה, כי בלעדיה שום עבודה אינה ניתנת לביצוע, ועם ביצוע העבודה היא מתפוגגת. אנו יוצרים את עצמנו בדרך בה אנחנו משקיעים את האנרגיה הזאת. זיכרונות, מחשבות, רגשות, כולם מעוצבים על ידי הדרך בה אנו משתמשים בה. וזו אנרגיה שהיא תחת שליטתנו, שעושה כרצוננו; לכן תשומת הלב היא הכלי החשוב ביותר שברשותנו במשימה של שיפור איכות ההתנסות.[20]

תשומת הלב מילאה תפקיד מפתח במחקרו של כסיקסזנתמיהלי על הפנומנולוגיה של ההנאה, והוא הגדיר הנאה ככוללת אחד או יותר מהרכיבים הבאים: היא כוללת מטרות ברורות – תהא המשימה שעל הפרק אשר תהא. הדבר מנוגד לחיי היומיום, בהם דרישות סותרות לגבי זמנו של האדם מעמידות בשאלה את הצורך בפעולות, והערכה ביקורתית לגבי הסיבות לבצע אותן, נטו לפוגג כל מטרה. עבור האסטרולוגים שראיינתי המטרה הייתה פגישת הייעוץ.

המטרה סיפקה משוב מיידי. גרי פיליפסון, מחברם של טקסטים אסטרולוגיים ויועץ אסטרולוגי, שרואיין בספטמבר 2007, תיאר זאת כך:

דבר אחד שאני מבחין בו לעיתים קרובות, הוא שכשאתה נכנס לתחום שממש מדבר אל האדם, עולה משהו שהבודהיסטים מכנים pīti – "עניין מענג", כשאתה חש קצת מרוגש ממשהו מתרחש. אתה לכוד במה שמתרחש ופשוט רוצה לראות לאן זה הולך. בדרך כלל זה בא עם צמרמורת, שערות שסומרות על העורף שלך, תחושת עקצוץ. […] ייתכן שאמרת דברים שהם מדויקים, אבל לא נראה שהם תפסו את דמיונו של האדם. ואז לפתע פתאום – יש! זה קורה ויש לך את ההרגשה, שבאופן מתוכנן או לא, פגעת עכשיו בעורק הראשי. עלית על משהו שצריך לדבר עליו.

היה איזון בין האתגרים לבין המיומנויות; הם חשו שהיכולות שלהם היו תואמות להזדמנויות של המשימה. פיי קוסאר ביטאה זאת כך: "אני משתדלת לא לבצע הכנה ממושכת. בדרך כלל אני מאזינה, ואז מוצאת את זה במפה ומבינה על מה באמת הייעוץ. אני הרבה יותר חפשייה עם זה כעת, כשיש לי יותר ניסיון. (צוחקת)".

באמצעות התמקדות במשימה שעל הפרק ניתן היה לנווט בין בהירות המטרות לבין המשוב הרציף. קריסטין סקינר ציינה: "אני אוהבת לצפות בתגובה. את ממש יכולה לראות מישהו פשוט פורח, זה פשוט נפלא. זאת העבודה הטובה ביותר בעולם. מי ירצה לעשות משהו אחר?".

הייתה גם התמקדות עזה בהווה, ללא פחד מכישלון, ביקורת עצמית נעלמה, ומה שנשאר היה בהירות המטרה. סו טומפקינס, מחברת של טקסטים אסטרולוגיים, מורה לאסטרולוגיה ויועצת מבריטניה אמרה: "אני אפילו לא מתרכזת, אלא ממש שוכחת את עצמי. אני לא קיימת. אני שם עם האדם הזה".

כמו כן הייתה תחושה שלפחות באופן זמני, האדם הפך לחלק מישות גדולה יותר. מדלין היליס-דינין מתארת תחושה זאת כך: "אני מרגישה כל כך מחוברת כאילו אני ממש מבינה […] כאילו אני ממש איתך עכשיו, ואני הולכת לאזור אחר, ושם פשוט נעה בחופשיות, בנוחות ובקלות כה רבות." היא המשיכה וציינה: "זה כמו רגע של חסד. אנשים רוחניים מדברים על הרגע הזה של חסד, או להרגיש אחת עם הכל. את מרגישה אחת עם הלקוח, אבל באותה המידה את חייבת שיהיו לך הגבולות האלה […] ואת מאד מרגישה שהכל כמו זורם".

באופן פרדוקסלי, באמצעות שכחה-עצמית, תחושת העצמיות הופיעה בחוזקה רבה יותר לאחר שההתנסות חלפה. ג'ק פרטינג, מורה לאסטרולוגיה, מחברם של טקסטים אסטרולוגיים, ויועץ מארה"ב, העוסק באסטרולוגיה ובהוראתה מאז 1977, שרואיין במרס 2010, ביטא את הדבר באופן הבא:

אני מרגיש מלא חיים ועייף. האם אי פעם הופעת על במה? זהו סוג ההרגשה אחרי הופעה שבה אתה מרגיש נמרץ ומותש בבת אחת. . […] זאת תשישות ממש טובה. חלק מהן טובות יותר מאחרות, כמובן, אבל לפעמים אני פשוט מוצא את עצמי אומר 'וואו! (נושף) זה היה משהו! זה באמת היה מרגש. שה היה כיף. זה היה – …את יודעת, לפעמים זה כמו צניחה חפשית, לפעמים זה כמו לתת נאום, לפעמים זה כמו המונולוג הפתיחה במערכה השנייה של המחזה  Bacchae… אתה מגיע מהחלל וחוזר אל העולם האמיתי, מרגיש מותש, אבל מאושר ופרודוקטיבי, כמו "יש, עשיתי כאן משהו טוב!".

תחושת משך הזמן השתנתה. זמן שעון לא עוד ציין משכי זמן שווים של התנסות, כפי שהודגם בהערה הבאה על ידי קארן המייקר-זונדג: "את רואה מה השעה אבל לפעמים את לא קולטת את זה שאת כל כך בתוך כל העניין … יש בי משהו שמבחין בזמן אבל לא תמיד הוא נקלט". כאשר נשאלה איך הזמן עובר בשבילה, ענתה דרבי קוסטלו: "נפלא. המקום היפה ביותר. לא משנה עד כמה אני מפוחדת או סובלת, ברגע שאני שם אין שום דבר חוץ משם. זה זמן אחר, הוא לגמרי מרכזי. [… ואז] אני נעשית שוב מודעת לזמן. לא משנה עד כמה מרתק [הלקוח]". כששאלתי את באבס קירבי איך היא התנסתה בזמן, ענתה: "(פאוזה ארוכה)… כן, אני מניחה שהזמן חולף לו מהר מאד, ולמרות זאת בו זמנית הוא מרגיש כמו זמן ממושך, כי הוא מורגש כמו כמות עצומה של אינטימיות ואינטנסיביות שהתרחשה בזמן קצר באמת, שהורגש כמו זמן ממושך מאד".

הצירוף של כל האלמנטים האלה גורם לתחושה עמוקה של הנאה כה מתגמלת, כך שאדם ישקיע הרבה מאד אנרגיה פשוט בשביל להרגיש כך. לינדזי רדרמכר הסבירה את הרגע הזה כך: "זהו גשטאלט. הוא מדבר כשלם. […] יש לך רמזים, רעיונות שיכולים להיות לך איך עובד כל הריקוד הקטן הזה, ואז משהו נאמר, והוא משנה, ואת יודעת – (צחוק קטן, מהרהרת) … אני יודעת שזה משהו מסתורי,  אני יודעת שזה משהו -(השהיה) חי". תחושת החיות הזאת הדהדה בדבריה של באבס קירבי, שעבדה גם כפסיכותרפיסטית, והשוותה פגישה עם לקוחות בפסיכותרפיה לבין פגישה עם לקוחות אסטרולוגיים. עם הראשונים היה "תהליך של עיבוד הלם, קליטה מתמשכת, כשאני נכנסת באיזשהו אופן למי שהם, וזה מתרחש באופן מרוכז מאד עם לקוח אסטרולוגי, כשיש לך רק הזדמנות אחת". היא ציינה שהתהליך הזה יכול להתרחש במהירות מדהימה, או, לפעמים, כלל לא, אבל כשהוא התרחש הוא הרגיש "חי".

סזיקסזנתמיהלי כינה מצב זה של מיקוד והשתקעות גבוהים בשם "זרימה", מונח שנטבע במהלך ראיונות המחקר שלו, כשאנשים תארו את ההתנסויות שלהם והשתמשו במטפורה של זרם מים שנושא אותם הלאה. השימוש של סזיקסזנתמיהלי בזרימה, או בלהיות שקוע בפעילות, לא היה קשור לאמרה הוותיקה "ללכת עם הזרם". ואכן, זרימה כפי שהוגדרה על ידי סזיקסזנתמיהלי עזרה לאינטגרציה של העצמי, משום שבמצב של ריכוז עמוק התודעה הייתה מאורגנת היטב מעבר לרגיל. מחשבות, כוונות, רגשות, וכל החושים היו ממוקדים באותה המטרה, וההתנסות הייתה של הרמוניה אחת. רוברט הנד ביטא זאת כך:

כשאני מרצה אני אדם אחר, ובאופן שונה אני גם אדם אחר כשאני מבצע קריאה. יש בפועל שינוי תודעה. זו אחת הסיבות מדוע אין התעייפות, שכן אתה למעשה פועל ברמה אחרת מזו שאתה פועל בתנאים רגילים. נתתי כמה הרצאות בהן אמרתי דברים שלא ידעתי שידעתי אותם. אבל אני לא מתקשר; זה רק שבתוך האינטנסיביות של ההתנסות אני רואה באופן בהיר יותר. […] האינטנסיביות של המצב גורמת להכרה לתפקד אחרת.

כשהאפיזודה של הזרימה חלפה, המשתתפים תיארו את האופן בו חשו יותר "ביחד" מאשר קודם לכן, לא רק בפנימיותם אלא גם ביחס לאנשים אחרים ולעולם בכלל. לינאה ואן הורן מתייחסת לכך בדרך הבאה:

התרחש משהו שהוא טוב ועשיר. […] כשיש לך אחת מהקריאות האלה שהן זה ממש… את פוגשת ואת–… זה–זה–זה משהו אלכימי שאני אפילו לא יכולה לתאר, וכשזה קורה, כולם מרגישים מזה טוב יותר, כולם מועשרים ומקבלים חיים מזה ואף אחד לא סחוט או מותש מכך.

יתר על כן, למרות שהתנסות הזרימה נראית כחסרת מאמץ, הדבר רחוק מכך. סזיקסזנתמיהלי ניסח זאת כך:

לעיתים קרובות הדבר דורש מאמץ גופני גדול, או פעילות מנטאלית ממושמעת ביותר [כמו היכולת לטפל במידע סימבולי.] זה לא מתרחש ללא יישום של ביצוע מיומן. כל מעידה בריכוז תעלים את זה. ואולם כל עוד הוא ממשיך התודעה פועלת באופן חלק, פעולה עוקבת אחר פעולה באופן שוטף.[21]

דרבי קוסטלו מנסחת זאת כך: "ההתכוננות היא מהירה למדי, ועל פני השטח מאד אגבית, אבל בפנים מאד מאד מרוכזת". גורם המפתח עבור סזיקסזנתמיהלי היה שהפעילות היוותה תכלית לעצמה. גם אם מלכתחילה היא ננקטה מסיבות אחרות, כמו פעילות עסקית, מרגע שהם שקעו בריכוז בפעילות היא הפכה למתגמלת בתור שכזו, כשלעצמה. השאלה "האם את אוהב/ת להיות במרחב הזה?" נענתה לרוב ב"כן". כאן הדבר מתואר על ידי אוולין רוברטס, יזמית אסטרולוגית, החיה בבריטניה ובארה"ב ועוסקת באסטרולוגיה מאז שנות ה-90 המוקדמות, שרואיינה במרס 2010: "זהו מרחב שאינו קיים  בשום מקום אחר […] אבל כשאני נכנסת אל המרחב של לעשות קריאה, זה כמו שמשהו אחר משתלט […] וזה מקום מאד שמח עבורי".

סזיקסזנתמיהלי מגדיר התנסות שכזו בתור ההתנסות האוטטלית (autotelic), הנובעת משתי מילים יווניות: אוטו שפרושה עצמי וטאלוס שפירושה מטרה. כאשר ההתנסות היא אוטוטלית האדם שם לב לפעילות כשלעצמה, ולא לתוצאות שלה. הוא מצביע על כך ששרוב הפעילויות המהנות אינן טבעיות. הן דורשות מאמץ, שבתחילה האדם אינו מעוניין לבצע. אולם מרגע שהאינטראקציה מספקת משוב למיומנויות האישיות, היא הופכת למתגמלת בפני עצמה, והחיים מוצדקים בהווה. להתנסות בזרימה יש פוטנציאל לעשות את החיים לעשירים יותר, אינטנסיביים ומשמעותיים, ולהגדיל את החוזק והמורכבות של העצמי.

אם כן, לסיכום, קריאת מפה היא יותר מקריאה של כל אחד מהאלגוריתמים הפלנטארים כיישום רדוקציוניסטי. היא מורכבת מלראות את מה שהאסטרולוגים מאמינים שהן אפשרויות חלופיות הכלולות בהורוסקופ. בכדי לאפשר לאפשרויות שכאלה לקבל בייעוץ צורה קונקרטית יותר נחוץ גם ה-INPUT של הלקוחות ושל התנסויות החיים שלהם. בדרך זו, האסטרולוג מעריך עבור הלקוח כיצד הלקוח מבטא את הסמלים הפלנטאריים ואת הקשרים שהם מקיימים במפה. האסטרולוג מבקש להבין כיצד האדם משתמש באינספור האפשרויות, כך שההקשר של הלקוח הוא חשוב.

עם זאת, התהליך מתחיל לפני שהלקוח מגיע. תוך כדי ההכנות לקראת הלקוח, עריכת טיוטות וארגון המסמכים הרלוונטיים, נראה כי האסטרולוגים שראיינתי  נכנסו לתהליך של הבנייה חופשית, כשהם אוספים נתונים ומזהים תבניות בדרכים שאפשרו להם להישאר פתוחים לאפשרויות של המפה. ברגע שהפגישה עם הלקוח החלה, הם עסקו בחזרה על נתונים, ריטואל חילוני שאפשר להם להתקדם אל המרחב של קריאת מפה. בתוך פרק זמן קצר יחסית הופיע רגע של משוב מהלקוח, אשר שינה את הטבע הפנומנולוגי של הייעוץ. האסטרולוגים שעסקו בהתנסות של חיפוש תבניות שיש לו כללים וקווים מנחים ברורים, נדרשו להתרכזות, קיבלו משוב מיידי, אפשרו לעצמי שלהם להיות מושם בצד, מה שמיקם אותם במרחב שבו הזמן נתפס באופן אחר. התהליך הזה הניב תחושה של  צמיחה עצמית באמצעות התבוננות, ובעיקר תחושה של הנאה עצומה בסיום, כשהם יצאו מהתהליך.  התהליך הוביל להתנסות אוטוטלית, תחושה של זרימה שגרמה לחיים להיות יותר עשירים, אינטנסיביים ובעלי משמעות.

למחקר הנוכחי יש עוד הרבה מאד לגלות, אבל ברור מראיונות אלה שהפנומנולוגיה של איך אסטרולוגים מערביים בני זמננו מפיקים משמעות מהורוסקופ משקפת את המושגים היצירתיים של הבניה חופשית הקשורה להבניה הדוקה, שבעקבותיה המתרחש זרימה, היוצרת התנסות אוטוטלית. אסטרולוגים אחרים מגדירים את ההתנסות הזאת כמסתורית או אלוהית. ואולם באותה הדרך בה אמן מגיע אל מרחב מיוחד שבו יצירתיות יכולה להופיע, כך מאמר זה טוען שגם האסטרולוגיה יכולה להיחשב כפעולה יצירתית, ומציע שקריאת מפת לידה היא מעשה יצירתי חילוני.

 

רשימת מונחים

עילא (Ascendant) – הנקודה בה המִילְקֶה (ecliptic), מה שנראה כנתיב של השמש בשמים, חוצה את מישור האופק במזרח. (מכונה גם "נקודת האופק המזרחי").

ירוד (Detriment) – פלנטה היא ירודה כאשר היא במיקום המנוגד לזה שבו היא שליטה. פרוש הדבר שתחום החיים שנשלט על ידי פלנטה במיקום כזה בהורוסקופ לא יוכל להגשים את תפקודו באופן תקין.

נעלה (Dignity) – שיטה להבנת יכולתה של פלנטה לממש או לא את ההבטחה שהיא מציעה במפת לידה.

יסודות (Elements) – שנים עשר המזלות ניתנים לחלוקה לארבע קבוצות על פי היסוד שהן מייצגות, כשבכל אחת מהן שלושה מזלות: אש, אדמה, אוויר ומים. מזלות מאותו היסוד נחשבים כשותפים לאפיונים פסיכולוגיים וטמפרמנטיים.

בתים (Houses) – נוצרים על ידי חלוקת המילקה לשנים עשר קטעים.

אדון הבית השביעי (Lord of the 7th ) – ידוע גם כפלנטה השולטת בבית השביעי. הבית השביעי הוא החלק השנים עשר של השמים המקומיים בדיוק מעל האופק המזרחי, ובו נמצאות הפלנטות כשעתיים לפני שקיעתן.

חלק הנישואין (Lot of Marriage) – חלק הנוצר על ידי היטל של הקשת  שבין שתי נקודות – מנקודה שלישית. חלק הנישואין הוא אחד החלקים השייכים ליחסיי זכר-נקבה.

קידומים (Progressions) – נקראים גם קידומים משניים, בהם תנועת הפלנטות במהלך יממה אחת מייצגת את תנועת הפלנטות במהלך שנה.

מזלות (Signs) – גלגל המזלות, הזודיאק, מחולק לשנים עשר קטעים או חלקים שווים הנקראים מזלות.

T-Square – יחסים גיאומטריים בין פלנטות במפה ובהן המרחק בין שתי פלנטות הוא 180 מעלות, בעוד פלנטה שלישית ממוקמת בנקודה שנמצאת במרחק של 90 מעלות משתיהן.

מעברים (Transits) – מפה מקבלת מעבר (טרנזיט) כאשר פלנטה, במהלך תנועתה המסלולית, מגיעה אל נקודה בגלגל המזלות, שקודם לכן מוקמה בה נקודה בזמן הלידה, או שממנה היא נמצאת איתה כעת בקשר גיאומטרי.

 

בבליוגרפיה:

Arroyo, Stephen. The Practice and Profession of Astrology: Rebuilding Our Lost Connection with the Cosmos. Reno, NV: CRCS Publications, 1984.

Arnold, Diane G., and Barbara Swaby. ‘Neurolinguistic Applications for the Remediation of Reading Problems.’ The Reading Teacher 37, no. 9 (1984): pp. 831–34.

Barr, Sherrie, and Philip Lewin. ‘Learning Movement: Integrating Kinaesthetic Sense with Cognitive Skills.’ Journal of Aesthetic Education 28, no. 1 (1994): pp. 83–94.

Brady Bernadette. Predictive Astrology: The Eagle and the Lark. York Beach, ME: Samuel Weiser, 1992, 1998.

Brockopp, Dorothy Young. ‘What Is Nlp?’ The American Journal of Nursing 83, no. 7 (1983): pp. 1012–14.

Budd, Daniel, ‘Been There, Done That: Virtual Vs. Ritual Repetition’. The Jung Page, Reflections on Psychology Culture and Life (2006),
http://www.cgjungpage.org/index.php?option=com_content&task=view&id=782&Itemid=40

Cornelius, Geoffrey. The Moment of Astrology: Origins in Divination. London: Arkana Penguin Books, 1994.

Csíkszentmihályi, Mihály. Flow. New York: Harper Perennial Modern Classics, 1990.

George, Demetra. Astrology and the Authentic Self. Lake Worth, FL: Ibis Press, 2009.

Ione, Amy. ‘An Inquiry into Paul Cézanne: The Role of the Artist in Studies of Perception and Consciousness’. Journal of Consciousness Studies 7, no. 8–9 (2000): pp. 57–74.

Kelly, G. A. The Psychology of Personal Constructs. New York: Norton, 1955. Ptolemy. Tetrabiblos. Ed. J. M. Ashmand. Mokelumne Hill, CA: Health Research, 1969.

Sharman-Burke, Juliet and Liz Greene. The Astrologer, the Counsellor and the Priest. London: Centre for Psychological Astrology Press, 1997.

Tompkins, Sue. A Contemporary Astrologer’s Handbook: An In-Depth Guide to Interpreting Your Horoscope. London: Flare Publications, 2006.

Webster, Peter R. ‘Creativity as Creative Thinking’. Music Educators Journal 76, no. 9 (1990): pp. 22–28.

Willis, Roy and Patrick Curry. Astrology, Science and Culture: Pulling Down the Moon. Oxford: Berg, 2004.

Wittkower, Rudolf and Margaret. Born under Saturn. The Character and Conduct of Artists: A Documented History from Antiquity to the French Revolution. New York: W. W. Norton, 1963.

הערות:

[1] Ptolemy, Tetrabiblios, ed. J. M. Ashmand (Mokelumne Hill, CA: Health Research, 1969), p. 6.

[2] Peter R. Webster, ‘Creativity as Creative Thinking’, Music Educators Journal 76, no. 9 (1990), p. 22.

[3] Ibid., p. 28.

[4] Sue Tompkins, A Contemporary Astrologer’s Handbook: An In-DepthGuide to Interpreting Your Horoscope (London: Flare Publications, 2006), p. 10.

[5] Demetra George, Astrology and the Authentic Self (Lake Worth, FL: Ibis Press, 2009), p. 251.

[6] Roy Willis and Patrick Curry, Astrology, Science and Culture: Pulling Down the Moon (Oxford: Berg, 2004), p. 62.

[7] Geoffrey Cornelius, The Moment of Astrology: Origins in Divination (London: Arkana Penguin Books, 1994), p. xix. See also, Willis and Curry, Astrology, Science and Culture, p. 23.

[8] Stephen Arroyo, The Practice and Profession of Astrology: Rebuilding Our Lost Connections with the Cosmos (Reno, NV: CRCS Publications, 1984), p. 21.

[9] Juliet Sharman-Burke and Liz Greene, The Astrologer, the Counsellor and the Priest (London: Centre for Psychological Astrology Press, 1997), p. 177.

[10] G. A. Kelly, The Psychology of Personal Constructs (New York: Norton, 1955). I am indebted to Australian acupuncturist Ysha De Donna who directed me in my thinking on ‘loose construing’.

[11] Rudolf and Margaret Wittkower, Born under Saturn. The Character and Conduct of Artists: A Documented History from Antiquity to the French Revolution (New York: W. W. Norton, 1963), p. 59.

[12] Ibid., p. 60.

[13] Ibid.

[14] The Faculty of Astrological Studies was founded in London in 1948 and offers training in astrological education.

[15] See Glossary at the end of this paper for an explanation of astrological terms.

[16] John Grinder and Richard Bandler, Frogs into Princes: Neuro Linguistic Programming (Moab, UT: Real People Press, 1979). See also Dorothy Young Brockopp, ‘What Is NLP?’ The American Journal of Nursing 83, no. 7 (1983): pp. 1012–13. ‘Kinaesthetic’ is defined by Brockopp as one of ‘the three modalities that are most often used in this culture to access and process information … [thus] thekinesthetic person favors messages that reflect feelings or physical action’. See also Diane G. Arnold and Barbara Swaby, ‘Neurolinguistic Applications for the Remediation of Reading Problems’, The Reading Teacher 37, no. 9 (1984): p. 832. Arnold and Swaby applied this term to language. See also Sherrie Barr and Philip Lewin, ‘Learning Movement: Integrating Kinaesthetic Sense with Cognitive Skills’, Journal of Aesthetic Education 28, no. 1 (1994): p. 93. Barr and Lewin described the kinaesthetic sense in dance as ‘a sense of the feel of different movements combined with different qualities’.

[17] Daniel Budd, ‘Been There, Done That: Virtual Vs. Ritual Repetition’, The Jung Page, Reflections on Psychology, Culture and Life (2006),

http://www.cgjungpage.org/index.php?option=com_content&task =view&id=782&Itemid=40.

[18] Robert L. Solso, ‘Brain Activities in a Skilled Versus a Novice Artist: An Fmri Study’, Leonardo 34, no. 1 (2001): pp. 31–34.

[19] Amy Ione, ‘An Inquiry into Paul Cézanne: The Role of the Artist in Studies of Perception and Consciousness’, Journal of Consciousness Studies 7, no. 8–9 (2000): pp. 70–71.

[20] Mihály Csíkszentmihályi, Flow: The Psychology of Optimal Experience (New York: Harper Perennial Modern Classics, 1990), p. 33.

[21] Ibid., p. 54.


PageLines-200px-Gunzburg_Darrelyn.jpgדרלין גונצבורג, ד״ר לתולדות האמנות, אוניברסיטת בריסטול 2014, היא יועצת ומורה מקצועית לאסטרולוגיה ושותפה בניהול של ביה״ס ״אסטרו -לוגוס״. פרסומיה כוללים: ״חיים אחרי הצער: מדריך אסטרולוגי להתמודדות עם אובדן״ (2004), ״אסטרוגראפולוגיה, הקישור הנסתר בין ההורוסקופ שלך וכתב היד שלך״ (2009), ו״החזרת השמים לאסטרולוגיה: אסטרולוגיה חזותית – כרך א״ (2010, עם ברנדט בריידי). דרלין היא מורה במשרה חלקית לתואר שני בלימודי אסטרונומיה ואסטרולוגיה תרבותית באוניברסיטת וויילס (Trinity Saint David, UK). היא גם מורה במחלקה להיסטוריה של האמנות באוניברסיטת בריסטול. תחומי המחקר של דרלין הם בהשפעת האסטרונומיה והאסטרולוגיה על ההסטוריה של האמנות. הספר האקדמי האחרון שלה הוא ״השמיים שבדימיון: פרספקטיבות תרבותיות״, מועד פרסום מתוכנן אוגוסט 2015, על ידי Equinox הוצאה לאור.

מיכאל אופק

אוראניה הוא מגזין אינטרנטי המוקדש לתורת האסטרולוגיה על כל צורותיה וגווניה השונים. מטרת המגזין היא להציע תכנים אסטרולוגיים ברמה גבוהה ומקצועית, הן לקהילה העוסקת בתחום והן לכל אוהבי האסטרולוגיה באשר הם. היוזמה להקמת המגזין נולדה מהרצון לייצר פלטפורמה המאפשרת שיתוף של ידע לקהילה האסטרולוגית בארץ.